פסק-דין בתיק תא"מ 9367-11-08

                                                                   ביחס לנתבעת 2

כללי

1.         בשנת הלימודים תשנ"ג - (1992 - 1993), הוציאה כלל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "כלל"), על-פי הסדר עם החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי בע"מ (להלן: "החברה") פוליסה לביטוח תאונות אישיות לתלמידים (להלן: "הפוליסה").

2.         הפוליסה הינה, למעשה, חוזה ביטוח וולנטרי, דו-צדדי, אחיד ומיוחד. היא מסדירה את זכויותיהם וחיוביהם של הצדדים לה:המבטח, המבוטח והמוטב.

3.         המבוטח על-פי הפוליסה הוא אחד מאלה: רשויות מקומיות, מוסדות חינוך, רשתות לימוד, ישיבות ומוסדות אחרים שהודיעו על הצטרפותם להסדר, באמצעות החברה.

4.         הפוליסה קבעה את המוטב לתגמולי הביטוח. המדובר בתלמיד הנכלל בביטוח תאונות אישיות על-פי הודעה מהמבוטח, או הורה של תלמיד כאמור. הכוונה היא לתלמיד הרשום ללימודים באחד ממוסדות החינוך ולומד באותו מוסד הלכה למעשה, לרבות גני ילדים פרטיים וילדים במעונות יום.

5.         מקרה הביטוח על-פי הפוליסה הוא היזק גופני שהוא מוות או נכות, חלקית או מלאה, קבועה או זמנית.

6.         על-פי הפוליסה, התחייבה כלל לפצות את המוטב שנגרם לו היזק גופני בתאונה, שאירעה בשטח המדינה, או בכל מקום אחר בעולם, בכל שעות היממה, בין שיש לה קשר לפעילות המוסד החינוכי ובין אם לאו, כדלקמן:

א.        במוות - 10,000 $ ארה"ב;

ב.         בנכות מלאה וקבועה - 120,000 $ ארה"ב;

ג.         בנכות חלקית וקבועה - פיצוי שיחושב על-פי האחוזים הקבועים לאותה נכות, המחושב מסך 80,000 $ ארה"ב; במידה ואחוזי הנכות הם 80% ומעלה ישולם מענק חומרה נוסף בשיעור 50% מסכום הפיצוי;

ד.         בנכות זמנית - סך 20 $ ארה"ב ליום, החל ביום העשירי בו התקיים המצב הנ"ל, לתקופה מקסימלית של ששה חודשים ובלבד שהנפגע יהיה רתוק, בעקבות התאונה, למיטתו או לביתו או למוסד רפואי תקופה של תשעה ימים רצופים. (סעיף 2(א) לפוליסה).

7.         וכן, הפוליסה מכסה הוצאות חילוץ תלמיד נפגע, עד לסך כולל של 50,000 $ ארה"ב לשנה במילוי תנאים מספר כפי שנקבע בפוליסה עצמה. (סעיף 2 (ג') לפוליסה).

8.         הנתבעת הצטרפה ,בזמנו, להסדר האמור, באמצעות החברה והיתה למעשה, מבוטחת על-פי הפוליסה.

9.         התובע, יליד 1984 ותושב נצרת עילית. במועדים הרלוונטיים לתובענה, הוא למד בכיתה ג' בבית הספר גליל בנצרת עלית (להלן: "בית-הספר"). ביום 17.9.1992 ובדרכו מבית-הספר לביתו, הוא נפל על פניו ושבר שתי שיניים קדמיות מס' 11 ו- 12. (להלן: "התאונה"). כתוצאה מהתאונה ועל-פי הנטען, נגרמו לתובע הוצאות רפואיות שונות הנאמדות על-ידו בסך של 3,000 $ ארה"ב.

10.       בזמנו, התובע דרש מהנתבעות ומכלל כיסוי ההוצאות. דא עקא, שדרישתו דנן נדחתה. ביום 19.5.2003, הוא הגיש תביעה כספית נגד הנתבעות כאן וכלל, (ת.א. 3114/03) ודרש מהן פיצוי כספי, בגין ההוצאות שנגרמו לו בתאונה, בסך של 20,000 ש"ח. (להלן: "התביעה הקודמת"). ככלל, עילת התביעה הקודמת זהה לחלוטין לעילת התביעה דנן. במהלך המשפט בתביעה הקודמת, הגיעו הצדדים לידי פשרה, לפיה כלל שילמה לתובע (ביום 23.2.2005), סך של 1,744 ש"ח, והתביעה נמחקה, ללא צו להוצאות.

טענות התובע

11.       התובע טוען, כי הפוליסה לא מכסה את ההוצאות. הוא מבסס עילת תביעתו על עוולת הרשלנות, כהגדרתה בסעיפים 35 ו- 36 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], תשכ"ח - 1968 (להלן: "הפקודה"). הוא טוען, כי הנתבעת 2 (להלן: "הנתבעת") התרשלה בהתקשרותה בפוליסה, שאינה מכסה את ההוצאות. הנתבעת לא גילתה לתובע ולהוריו את תוכן הפוליסה. וכן, כתוצאה מרשלנותה של הנתבעת, נגרם לו נזק, הנאמד על ידו בסך של 20,000 ש"ח.

טענות הנתבעת